וַתִּפֹּ֣ל אֵשׁ־יְהוָ֗ה וַתֹּ֤אכַל אֶת־הָֽעֹלָה֙ וְאֶת־הָ֣עֵצִ֔ים וְאֶת־הָאֲבָנִ֖ים וְאֶת־הֶעָפָ֑ר וְאֶת־הַמַּ֥יִם אֲשֶׁר־בַּתְּעָלָ֖ה לִחֵֽכָה׃
משך חכמה
ותפל אש ד'. הנה ע"ז דריש גוי וקהל גוים שעתיד לעשות כקהל גוים שהקריבו בחוץ ולכן לדעתי לא היה בכח של מלכי יהודה הצדיקים כמו אסא, יהושפט, יותם למנוע את העם מלזבוח בבמות לשם שמים באיסור שחוטי חוץ כיון שראו העם ששרתה שכינה בהר הכרמל. ולכן לדעתי משום זה לא נזכר בספר מלכים [ובשמואל גם בעת בנה דוד מזבח בגורן ארונה היבוסי] בחינוך בהמ"ק בימי שלמה מה דכתיב בספר דברי הימים שבכלות שלמה להתפלל יצאה אש מאת ד' מן השמים ותאכל האש כו' והחלבים ויפלו כל העם וכו' משום דבמלכים כתיב מה שנפל האש בימי אליהו בהר הכרמל, א"כ אין זה התעלות למקדש מה שנענה דוד באש ושלמה בחינוכו לכן לא נזכר רק מה שכבוד ד' מלא הבית. ולפ"ז נראה לי דלא כתיב ותצא אש מאת ד' כמו בשמיני וד"ה גבי דוד רק כתיב ותצא אש ד' וכו', הכונה שגחלת שירדה בשלמה כו' ומזה האש שלמעלה שהי' מונח על מזבח ד' מימי שלמה יצא על הר הכרמל ויעוין זבחים ס"א ב' יעו"ש ואכלה הכל גם המזבח ודו"ק.